מדוע אנשים עוברים ולאן? - חלק ג' (ואחרון)

בשני החלקים הקודמים של הפוסט הזה, עסקתי בגורמי המאקרו הלאומיים והאזוריים שמסבירים מדוע אנשים עוברים ולאן ובגורמים האינדיבידואלים שעושים זאת. החלק הנוכחי הוא החשוב ביותר בעיני והוא עוסק בגורמים השכונתיים שמסבירים את השינויים הדמוגרפיים. החשיבות של גורמים אלו הם הסיבה החשובה ביותר שבגללה בחרתי לעסוק במחקר שלי במרחב השכונתי ולא לנתח את השינויים ברמה העירונית.

למה אני חושב שהגורמים השכונתיים הם חשובים? הסיבה הראשונה היא טמונה בניסיון העבר - רק באמצעותם ניתן להסביר תהליכי השתנות שכונות התרחשו בשכונה אחת ולא בשכונה אחרת. הסיבה השנייה היא כלפי התחזית העתידית – על מנת שנוכל לצפות באיזה שכונה תתרחש נקודת מפנה (Tipping Point), ויתרה מזאת, מהם התנאים שדרושים ליצירת נקודה כזו אנו חייבים להבין את הגורמים השכונתיים שמאפשרים אותה.

בשכונה ישנם שלושה גורמים עיקריים (כלומר, כאלו שאני רוצה לדבר עליהם): פעילות נדל"נית, רמת המרחק משכונות אחרות בעלות אופי דומה או כאלו שעברו שינוי דמוגרפי בעצמן וארגונים ומוסדות מקומיים.

"לאו העכברא גנב אלא חורא גנב"

מדוע אנשים עוברים ולאן? - חלק ב'

בפוסט הקודם התחלתי לשאול את השאלה "מדוע אנשים עוברים ולאן?" כשאלת בסיס לשאלה המעניינת יותר "האם ומתי תיווצר נקודת מפנה בשכונה?". בחלק א' עסקתי בגורמי המאקרו – הגורמים האזוריים והלאומיים שמעצבים את הבחירות של האנשים שבוחרים או לא בוחרים לעבור. בפוסט הנוכחי אעסוק בגורמים האינדיבידואלים או האישיים שמביאים להחלטה זו. 

**ספוילר לפוסט הבא – יהיה גם חלק ג' והוא החשוב ביותר מבחינתי. חלק ג' יעסוק בגורמים השכונתיים והוא ינסה להניח מצע למענה על השאלה "מדוע נקודת המפנה יכולה להתרחש בשכונה מסוימת אך לא בטוח שהיא תתרחש בשכונה אחרת?". 

במסגרת הגורמים האינדיבידואלים אני מזהה שלושה עיקריים – שביעות רצון מהדירה, המצב הכלכלי והרצון לחיות בסביבת הדומים. הגורמים האלו פועלים בצורת אילוצים ופשרות. כך ברור לנו שבאילוץ התקציב יכול להיות שנצטרך להתפשר על המרפסת שתמיד חלמנו עליה.